רש"י על ברכות כ״ט

1 והשקיף – חשב לזכור אותה לשון סוכה כדמתרגמינן וישקף ואסתכי בראשית יט:

2 רשע מעיקרו – ושב מרשעתו פעמים שחוזר ונעשה רשע:

3 הוא ינאי – ששנינו בקידושין פ"ג דף סו. שהרג חכמי ישראל:

4 ינאי רשע מעיקרו – ונעשה צדיק וחזר לרשעתו:

5 דאתחיל בה – התחיל לאומרה וטעה באמצעיתה:

6 לא שנו – הא דאמר רב יהודה מעלין אותו:

7 שבעה קולות – במזמור קול ה' על המים תהילים כ״ט:ג׳:

8 שאמרה חנה – בפרשת עלץ לבי שמואל א ב:

9 כ"ד רננות – בפרשת ויעמוד שלמה מלכים א ח׳:כ״ב רנה תפלה תחנה כלהון כ"ד איכא:

10 ביומא דרחמי – שהוצרך לבקש רחמים שדבקו שערים זה בזה ולא היו מניחין להכניס ארון לבית קדשי הקדשים כדאמרי' במועד קטן דף ט.:

11 מעין כל ברכה – אומר בקוצר ומברך על כל אחת ואחת:

12 הביננו – ואינו מברך אלא שומע תפלה בכל הברכות שבין שלש ראשונות לשלש אחרונות הביננו כנגד אתה חונן ומול את לבבנו כנגד השיבנו לסלוח לנו כנגד סלח לנו להיות גאולים כנגד גאולה וכן כולם:

13 בנאות ארצך – לשון נוה כמו בנאות דשא ירביצני תהילים כ״ג:ב׳ והוא כנגד ברכת השנים:

14 והתועים על דעתך – העוברים על דבריך:

15 ישפטו – כנגד צדקה ומשפט. לשון אחר והתועים במשפט על דעתך ישפטו השיבם ללמדם לשפוט כדבריך וכן עיקר נראה לי וכן בה"ג:

16 לייט עלה אביי – לפי שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת:

17 כל השנה מי עבדינן כר' עקיבא – כלומר כשאנו מתפללין י"ח שלמות מי עבדינן כר' עקיבא לומר ברכה רביעית בפני עצמה דהשתא כשמתפללין הביננו נעביד כותיה:

18 שבע תקון – שלש ראשונות ושלש אחרונות והביננו:

19 ונכללה – להבדלה:

20 מכלל – בתוך הביננו כדרך שהוא כוללה בחונן הדעת ויאמר הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול לדעת דרכיך:

21 לאטרודי – לטעות:

22 בתחלת – התפלה יכול אדם לכוין דעתו יותר מן האמצע:

23 גבורות גשמים – הזכרה בעלמא היא לפיכך מחזירין אותו שאינה תפלה שיכול לאומרה בשומע תפלה:

24 ביחיד – מחזירין אותו:

25 בצבור – יחיד המתפלל עם הצבור:

26 דאדכר קודם ש"ת – אין מחזירין אותו שיכול לאומרה בשומע תפלה:

27 תחנונים – כגון אלהי נצור לשוני מרע שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה:

28 אבל אם אינו רגיל – הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא עקר:

29 כמשוי – והיינו לשון קבע חוק קבוע הוא עלי להתפלל וצריך אני לצאת ידי חובתי:

30 מי שאינו יכול – לכוין לבו לשאול צרכיו:

31 לחדש בה דבר – בבקשתו והיינו לשון קבע כיום כן אתמול כן מחר:

32 דילמא מטרידנא – שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי:

33 שאינו מתפלל עם דמדומי חמה – והיינו לשון קבע תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון:

34 עם דמדומי חמה – תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה:

35 ייראוך עם שמש – זו תפלת יוצר:

36 ולפני ירח – זו מנחה:

37 לייטי במערבא – על מי שמשהה תפלת המנחה עד דמדומי חמה שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן:

38 בכל פרשת העבור וכו' – כמו פרישת העבור:

39 אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה – והכי משמע בכל עניני פרישת העבור כגון עברה בעברה:

40 יהיו כל צרכיהם – גלוים לפניך לרחם עליהם:

41 אפי' בשעה שהם עוברים – ולשון פרשת העבור שהן פורשין לעבירה:

42 עשה רצונך בשמים – שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב ועבור לתחתונים על רצונך:

43 ותן – להם ליראיך:

44 נחת רוח – שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות כגון ע"י חיות ולסטים:

45 והטוב בעיניך עשה – אתה להם ודוגמא זו מצינו בספר שופטים ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו כטוב ככל הטוב בעיניך אך הצילנו וגו':

46 שועת – לשון גניחה יותר מתפלה:

47 ודעתם קצרה – ואינם יודעים לפרש צרכיהם:

48 לא תרתח ולא תחטי – לא תכעוס שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא:

49 לא תרוי – לא תשתכר ביין:

50 המלך – טול רשות: